אורי פינק מסביר בפשטות על הקומיקס בשידור "כאן"- של ערוץ החינוכית סרטון מצוין להתחיל את השיעור הראשון שלכם.ן בנושא קומיקס ולמידה (רלוונטי לכל תחומי הדעת)
הנושא של הפוסט הזה הינו קומיקס בכיתה.
למה?
תלמידים צעירים מתקשים בקריאה של טקסט ארוך וצפוף,
ובעידן זה של הסחת הדעת, גם לעיתים נטולי מוטיבציה לעשות כן.
השילוב בין ייצוג חזותי לטקסט יכול לספק פיתרון לקידום המוטיבציה
וליצירת טקסטים משולבים המעודדים את התלמידים לכתוב.
כן, גם אתם יכולים ללמד עם קומיקס!
זו דרך דו-ממדית לבנות סצינות קולנועיות...
ההנחיות הבאות יסייעו לכם בהסברי הכללים ללומדים-
1. כדי ליצור מסגרות קטנות ולבנות רצף סיפורי- צריך לתאר סיפור על-ידי פירוק לסצינות.
עצם הפירוק מהווה עיבוד של הסיפור שרוצים לספר- זה נפלא בתור משימת למידה!
2. יש להחליט אם רוצים בסצינה המסוימת להסתכל מרחוק long shot או לקבל תקריב close up
3. אפשר ליצור עלילה שבה הגיבור נזכר בסצינה מהעבר,
ואז "להחשיך את האור" בסצינה בה הגיבור נזכר,
ואילו בסצינה של ההיזכרות- להאיר את הריבוע בצבעים עזים. Lighting/Flashback
4. צורת המלבן של הסצינה מצביעה על אורכה בממדים של זמן (pacing).
מלבנים מאורכים רבים (מוצבים לגובה) זה לצד זה
מצביעים על התרחשות מהירה מאוד
5. אירועים שמתרחשים באותו זמן מיוצגים במלבן ובתוכו עוד מלבן Parallel Editing.
למשל- אדם שצופה באירוע וחושב על מה שהוא רואה מתואר במלבן קטן
שנמצא בתוך המלבן בו מצויר האירוע הזה.
6. כדי להתקרב ולהתרחק מהנושא של הסצינה ניצור רצף של מלבנים צמודים,
כשבכל מלבן ה"עדשה" מתרחבת ורואים יותר פרטים של המקום בו הדמות עומדת.
יש להשתמש באפשרות זו כדי ליצור דרמה, למשל, או להפתיע את הקוראים.
לומדים שמשתמשים בקומיקס נדרשים לכתוב את :
המילים שאומרות הדמויות
המילים שחושבות הדמויות
לספר מנקודת המבט של כותב הסיפור
לתאר מקומות על-ידי שיום שלהם (בית-ספר, מכולת..)
החיבור שהלומדים צריכים לעשות בין התיאור החזותי לטקסט מלמד אותם גם להבין חיבור כזה בטקסטים מגוונים שהם קוראים.
בעידן החזותי הזה בו המידע מגיע במשולב בטקסט ובייצוג חזותי-
מיומנות כזו מהווה יתרון עצום למי שמתנסה בכתיבת קומיקס.
ומה עושים בכיתה שבה התלמידים מסרבים לצייר?
מאוד פשוט- הם יכולים להשתמש בתוכנות מצויינות רבות וחינמיות. לדוגמה- StoryBoardThat או toonytool
להרחבה על הכלי ולסרטי וידאו- הכנסו לקישור
ניסיתי זאת בהדרכות שקיימתי עם מורים-
לדוגמה- המורה לאנגלית שרי חגי מבית-ספר רננים בראשל"צ- עבדה עם תלמידיה בנושא של שיחה בזמן ארוחה במסעדה
וביקשה מהתלמידים לתאר במילים ובתמונות את הסצינות.
כפי שניחשתם- המטרה הייתה לעודד אותם לכתוב באנגלית, להעשיר את אוצר המילים,
ולשייך טקסט להקשר מסוים. כשהתלמידים עובדים עם קומיקס- הם שוכחים שזו למידה..... ומשקיעים את כל מרצם בתוצאה. תודה רבה, שרי, על האפשרות להציג את עבודתך. ישר כוח
הרעיון הוא לאפשר לתלמידים לחבר בין תמונה וטקסט כבדרך שגרה כדי:
לקדם את יכולתם להעלות רעיונות לכתיבה,
לתמוך בקשיים של חלקם לבטא רעיונות מורכבים באמצעות אוצר המילים הקיים
לעודד את הלומדים לתאר את הציור שלהם במילים ובכך להעשיר את אוצר המילים שלהם
לאפשר להם לגלות את היכולת שלהם לחבר טקסט לתמונה מתאימה ולספר את הסיפור שביקשו
אבל האם ניתן ללמוד היסטוריה באמצעות קומיקס?
במאמר מאת יקוב פ. דיטמאר תוכלו לקרוא על אפשרות מסקרנת זו.
וכך הוא כותב במאמר זה-
"הסיבה לשימוש המוגבל בקומיקס בבית-הספר, במיוחד בשיעורי היסטוריה, היא – כמובן, מעבר לפחד של מורים מפני קומיקס – בעיקר דחיסות (של מצבים היסטוריים לתוך סיפור אחד) והקושי הנובע מכך, קושי לנסח במילים דימויים אלו, דימויים שמציעים מגוון גדול של קונוטציות (פרשנויות התלויות בתרבות המוכרת ללומד)".
לדעתי,
שימוש בקומיקס ככלי לעידוד למידה הוא חשוב ביותר בעידן החזותי הזה.
לעיון והנאה-תערוכות במוזיאון הקומיקס בחולון- לא תתאכזבו.
בהצלחה מורי המאה ה-21.
ความคิดเห็น