דור האלפא באמת לומד אחרת- מה אנחנו מוכנים לעשות למענם?

לפני כשבוע נכחתי בהרצאה של סשה סרבר בכנס מיט"ל לשילוב טכנולוגיה בחינוך הגבוה בישראל. סשה, מנחה לעיצוב במחלקות קרמיקה וזכוכית בבצלאל, סיפר על טכנולוגיות חדשות של סריקה, עיצוב והדפסה תלת ממדית בלימודי העיצוב. התובנה שיצרה אצלי שינוי היתה עדותו שהסטודנטים לעיצוב שבכיתתו כבר לא מוכנים להשקיע מאמץ כביר בלמידת תוכנות העיצוב (שאני למדתי) אלא מעדיפים במידה רבה להשתמש ביישומים אינטואיטיביים מאוד בסמארטפון- ולקבל תוצר לא פחות טוב- ובזמן אפסי מבחינת ההשקעה הנדרשת ביצירת תוצרי עיצוב. בעת לימודיי לתואר ראשון בעיצוב בבצלאל, כיירתי בחומר, פיסלתי ועיצבתי ישירות בחומרים רכים וקשים, התלכלכתי ונשמתי המון אבק ונסורת... כמה שנים מאוחר יותר עברתי לעיצוב בתוכנות פוטושופ ואילוסטרייטור. שנים עברו, ובמסגרת עיצוב מרחבי למידה פיסיים בבתי-ספר רבים גם השתמשתי בתוכנות ליצירת קבצים לחיתוך לייזר למשטחים קשיחים שונים במפעל. התנסיתי גם מעת לעת ביצירת עבודות שנשלחו למדפסת תלת ממד. באותם ימים הרגשתי שנוצר ביני לבין האובייקט שעיצבתי מרחק, שתווך רק באמצעות למידה סזיפית של תוכנה גראפית (למדתי כמה וכמה מהן, בעצמי). סטודנטים מדור ה-Z הנמצאים בכיתת העיצוב היום נולדו למציאות אחרת לחלוטין. הם יכולים לפסל ישירות בחומר באפליקציות או ממש בתוך המרחב הוירטואלי!

בלימודי עיצוב יש דגש על למידה מתוך התנסות, בלמידה מטעויות ובניסיונות חוזרים לשיפור. יש מתודה שלמה של קבלת משוב שנקראת "ביקורת עבודות" שמתקיימת כחלק מתהליך הלמידה ומתרחשת בתוך הקבוצה בהנחיית המורה. מצופה מהלומד לעבור תהליך רפלקטיבי ולהשתפר תוך כדי התנסות חוזרת.

למידה התנסותית היא כיוון נפוץ ביישום חדשנות פדגוגית כיום גם מחוץ להכשרת מעצבים. למעשה זו גישה שנוסחה על-ידי ג'ון דיואי. לגישה יש דוגמאות רבות ומוכרות. לעיתים ההתנסות כוללת למידה דרך החומר (לדוגמה ניסויים מדעיים). פעמים רבות נפגוש אותה כאשר ללמודים יש אינטראקציה עם טכנולוגיה. ואולי בעתיד הקרוב כבר נוכל לראות את הלומדים מעצבים סביבות וירטואליות (לדוגמה- מטאוורס) כתוצר בלימודי תרבות, תנ"ך גיאוגרפיה או היסטוריה.

למידה התנסותית דרך ה"חומר" במרחב הווירטואלי

"חומר" הוא לא רק משהו פיסי שאפשר לגעת בו, אלא גם סביבות וסימולציות דיגיטליות, מרחבי מטאוורס ואפליקציות דיגיטליות שמאפשרות לעשות מניפולציה על תמונות וסרטונים וכד'.

לדוגמה, צפו בסרטון המציג שימוש באפליקציה Nomad על גבי אייפד בשילוב עט דיגיטלי. Angela Kalokairinou המוכשרת ציירה ציור בעפרון דולפין, העבירה אותו בצילום פשוט לאייפד והמשיכה לבנות את הדולפין המאויר באופן תלת ממדי באמצעות האפליקציה האינטואיטיבית הזו.

אפליקציה נוספת שסשה הציג במפגש היתה Putty 3D

דמיינו שיש לכם כדור פלסטלינה, רק בתוך הטלפון שלכם, ואתם צובטים אותו ומעצבים ממנו עם באמצעות האצבעות שלכם על המסך... נכון שבא לכם להפסיק לקרוא ומיד להוריד לiPhone? (אין גרסה לאנדרואיד לצערי הרב) אחכה לכם כאן, קחו את הזמן. כן, נכון, לא לשכוח לשלוח לכל החברים שלכם שיש להם ילדים בגיל הזה... רגע, אתם בטוחים שיש לכייף הזה גיל?

מורים רבים בונים מטלות ביצוע כמשימות הערכה חלופית. רק מורים מעטים הוכשרו ללמד עיצוב או אמנות ועוסקים בכך. אולם, יש כיום הזדמנות ליצירת תוצרי למידה מגוונים באמצעות תוכנות ואפליקציות שיסייעו לתלמידים ללמוד דרך התנסות פעילה, חוויה וחקר.

רגע, חקר בעיצוב? יש דבר כזה? (כן, יש)

במהלך לימודי בבצלאל עסקנו בלמידת תרבויות דרך החפצים. לדוגמה- חקר כלי חרס מתקופות שונות, תכשיטים, בגדים ורהיטים לימדו אותנו על חייהם של האנשים, על האמונות והמנהגים שלהם, לא פחות מקריאת התיעוד ההיסטורי מרובה התאריכים שפגשתי בלימודי ההיסטוריה בתיכון.

אם בתיכון היו מציגים לי את ההיסטוריה דרך הלבוש הייחודי, חפצי תרבות ורהיטים, הייתי יכולה לחקור את התרבויות והתקופות בהן נוצרו. אם היו נותנים לי משימות המאפשרות לי לבטא את הלמידה שלי דרך יצירה של חפצים ופרטי לבוש בתרגום לזמן הווה- הלמידה היתה מעשירה אותי וגורמת לי הנאה רבה, סוחפת ומניעה אותי לאהוב את המקצוע. (הרחבת אפשרויות הבחירה של לומדים לייצג את הידע שלמדו בדרכים מגוונות זה עיקרון חשוב בגישת UDL- היכנסו להרחבה)

המסלול בו הלכתי (לפחות בתחילת הדרך) היה עיצוב ואמנות, והדרכים בהן הבנתי עברו דרך החזותי, החומר וההתנסות המעשית. רבים כמוני יושבים היום בכיתות, והייתי מעיזה גם לומר, שהיום הדורות עוד יותר חזותיים ועוד יותר מחפשים דרכי למידה חזותיות, חומריות. עבורם, עבור דור האלפא הנפלא הזה שלנו,

אני מציעה לאמץ כלים וטכנולוגיות שנוגעות בחומר ומכניסות יותר התנסות ללמידה.

אני טוענת שלמידה התנסותית היא הדרך הנכונה ללמד את דור האלפא, וכי יש להשתמש בכלים החדשים שמזמנת לנו המציאות ולהכניס אותם לכיתה כדי להפוך את דרך הלמידה הזו לשכיחה יותר בכיתות שלנו.

האם אנחנו א.נשי החינוך מספיק גמישים לבחור בהן בהתאם לסיטואציית למידה ספציפית, עבור לומדים ספציפיים (לומדים חזותיים רוכשים קריאה בדרכים מגוונות) ולמען השגת מטרות ספציפיות, לעורר מוטיבציה ללמידה בלומד מסוים?

דבר נוסף-

באיזו מידה הטכנולוגיות הדיגיטליות וההקשרים המיוחדים בהם אנו חיים מייצרים אצל הלומדים העדפה ללמידה דרך החומר? והאם באמת זה תלוי גיל היום?

אם יש לכן.ם רעיונות, הרשמו כאן והוסיפו את תשובתכן לדיון.

בהצלחה מורי המאה ה-21,

אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.