top of page
תמונת הסופר/תד"ר לימור ליבוביץ

העתיד כבר כאן: כיתה שלמה בניהול בינה מלאכותית - אוטופיה או דיסטופיה?

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי תוהה איך ייראה העתיד של ילדינו בעידן שבו הבינה המלאכותית משתלטת על רוב תחומי חיינו. הפעם, מדובר על משהו שלא יכולתי לדמיין עד לאחרונה – כיתת לימוד שמנוהלת במלואה על ידי AI, במקום מורה אנושי. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל האמת היא שזה קורה עכשיו בבריטניה.


מורה רובוטית בכיתה במבט מבוהל
מורה רובוטית- כשבינה מלאכותית מחליפה את המורה שלך

כיצד פועלת הכיתה החכמה הזו?


הטכנולוגיה המתקדמת שעליה מתבססת הכיתה, לומדת את התלמידים באופן אישי, מזהה את החוזקות והחולשות שלהם, ומתאימה את השיעורים לצרכים האישיים של כל אחד ואחת מהם. במקום שמורים יצטרכו לעקוב אחר ההתקדמות של כל תלמיד ותלמידה, המערכת עושה את זה במקומם, ומציעה לכל תלמידה ותלמיד תוכנית לימודים מותאמת אישית.


אבל לפני שאתם מתרשמים יתר על המידה, חשוב להבין שהכיתה הזו אינה מושלמת. למרות שהAI יודע ללמד מקצועות כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית, הוא לא יכול להחליף את המגע האנושי, את התבונה הרגשית ואת הכישורים הרכים שהמורים האנושיים מעניקים לתלמידים.


האם אנחנו בדרך למהפכה או למשבר?


כמובן, לא כולם מסכימים שהמהפכה הזו תועיל לתלמידים. מבקרים, כמו כריס מקגוורן, שהיה מנהל בית ספר, טוענים שהמעבר ללמידה מבוססת AI עלול לפגוע במערכת החינוך ובתלמידים בטווח הארוך. בכתבה ששידרה רשת סקיי ניוז הוא מזהיר אותנו מהסכנות שבהחלפת מורים במכונות, וטוען: "הבעיה עם AI ומסך המחשב היא שזהו מכשיר אינרטי שמאניש את תהליך הלמידה. זהו עתיד חשוך וחסר נשמה אם כל הלמידה תהיה מבוססת AI בלבד". אני לא יכולה שלא להסכים עם התחושות האלו - כולנו זקוקים למגע אנושי בלמידה, במיוחד הילדים.


העתיד מתקרב, האם אנחנו מוכנים?


במקביל, לא ניתן להתעלם מהקצב שבו הטכנולוגיה הזו מתפתחת ומהעובדה שהממשלה בבריטניה כבר הכריזה על פרויקט חדש לשילוב הבינה המלאכותית בבתי הספר. הפרויקט יאפשר למורים להשתמש ב-AI בצורה מבוקרת כדי לסייע בתכנון שיעורים ובדיקת עבודות.

יתרונות ברורים אך גם אתגרים משמעותיים


כמי שמקדישה את חייה לחינוך ולפיתוח מקצועי של אנשי הוראה, אני יכולה לראות את היתרונות המובהקים בשימוש בבינה מלאכותית בכיתה. היכולת להתאים אישית את הלמידה והתרגול של נושא לימוד חדש לצרכים של כל תלמיד, במיוחד בכיתה גדולה עם 38 תלמידים, היא מהפכנית. מורה אחת לא תמיד יכולה להקדיש את מלוא תשומת הלב לכל ילד וילדה, ו-AI יכול לסייע בזיהוי הצרכים הספציפיים של כל תלמיד ובמענה עליהם בצורה מדויקת ומותאמת. זהו כלי שיכול להקל מאוד על מורים ולשפר את חוויית הלמידה, אך עם זאת, יש לזכור שמכונה, מתקדמת ככל שתהיה, לעולם לא תוכל להחליף את הקשר האנושי, את האמפתיה ואת הכישורים הרגשיים שהמורה מביאה לכיתה.


איזון בין טכנולוגיה לאנושיות הוא המפתח להצלחה


בעשרים השנים האחרונות, אני עדה לשינויים רבים שעברו על מערכות החינוך ולניסיונות להטמיע טכנולוגיות חדשות בכיתות. השימוש בבינה מלאכותית הוא בהחלט מבטיח, אך יש לזכור שהמטרה היא לא להחליף את המורים אלא להעצים אותם.


תהליך הלמידה הוא לא רק העברת ידע, אלא גם פיתוח של כישורים חברתיים, רגשיים ואישיים, שמתקיימים רק באמצעות אינטראקציה אנושית. כמו שראינו בסקירה של סקיי ניוז, קיימת סכנה שהסתמכות יתר על AI עלולה לפגוע במרכיבים קריטיים אלו של החינוך.


לכן, ההמלצה שלי היא לא למהר לאמץ את המודל של כיתות לימוד המנוהלות בלעדית על ידי AI. במקום זאת, יש לאפשר למורים להחליט מה המינון הנכון של שילוב טכנולוגיה, כך שתשרת את מטרות ההוראה ותשפר את התוצאות החינוכיות מבלי לפגוע בצרכים הרגשיים והחברתיים של התלמידים.

רק כדי שלא ללקות ב׳הלם העתיד׳ אני ממליצה לצפות בסרטון ולקרוא עוד בכתבה כאן.

נסכם שהניסוי הבריטי מציע תובנות חשובות לעתיד החינוך, אבל נכון לעכשיו, הדרך הנכונה היא להשתמש בטכנולוגיה ככלי תומך ולא כתחליף למורים.


הטמעת בינה מלאכותית בכיתה צריכה להיעשות בהדרגה, תוך הבנה עמוקה של האיזון הנדרש בין טכנולוגיה לאנושיות, כדי להבטיח שכל תלמיד יקבל את החינוך הטוב ביותר, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה רגשית.


אני מקווה שההבנות מהניסוי הזה יאפשרו לנו ללמוד כיצד לשפר את מערכות החינוך שלנו, אך גם שלא נאבד את הערך האנושי בתהליך.


לקריאה מעמיקה יותר במודל ההוליסטי שפיתחתי על-בסיס התפיסות שתיארתי כאן-


אני מזמינה אתכן ואתכם לתמוך בהוצאת הספר החדש שכתבתי:


הכנסו להדסטארט ובחרו את התשורה שהכי מתאימה לכם (הספר עצמו, מיני קורס למתחילים או למתקדמים ועוד),

כל תמיכה תקרב אותנו להשגת היעד

הפצת הספר תאפשר להוסיף לדיון הורים ואנשי חינוך שמתעניינים כמוכם בנושא החשוב הזה.


ולקוראים הקבועים שלי כאן- הנה טעימה מהספר-


🌼בפרק הראשון, 'המציאות השתנתה!', נתוודע לשינוי שהביא עידן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). מרכז הפרק יפרט את ההשפעות מרחיקות הלכת שמתרחשות בעולם שלנו ושל הילדים ברגעים אלה ממש. בהתחלה, נערוך היכרות מקוצרת עם נקודות הציון והמושגים הבסיסיים בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית עד היום. בהמשך, נקשור את התיאורים הללו לשינויים בתחומי התעסוקה ולסכנות ואתגרים חדשים עמם תצטרך החברה האנושית להתמודד, לצד ההזדמנויות הרבות. נעמיק בסכנות המדיה הסינתטית לבני הנוער, נבין מהן הזיות של מכונה ולמה כל-כך חשוב לפתח ביקורתיות. לאחר מכן, נעקוב אחר הסיבות לירידה בחוסן הרגשי בעידן זה ונציב תמרורי אזהרה.


🌻בפרק השני, 'זה הזמן להגיב!', נסקור איך התמודדנו כחברה עם המהפכות הקודמות ומה ניתן ללמוד על כך. בהמשך, נצייר קווים ראשונים לחשיבה על ערכים, מיומנויות ועקרונות פעולה הרלוונטיים להתמודדות עם השינוי המהיר במהפכת GenAI באופן שיאפשר לחברה לשגשג ולהתפתח לטובת ילדינו - דור האלפא. ראשית, נקבע את הערכים המשותפים עליהם לא נוכל לוותר בעידן הנוכחי: חוסן, אמפתיה ואהבה לטבע. לצידם, נציע לפתח שלושה סטים של מיומנויות שיאפשרו לילדינו להסתגל ולהצליח בעידן הבינה המלאכותית: אוריינות בינה מלאכותית, יצירתיות ומיומנויות חברתיות. לבסוף, נציג שלושה עקרונות תגובה שיעמדו בבסיס ההתמודדות עם השינויים: למידה לאורך החיים לצד המכונה, יזמות וביקורתיות. יחד הם יהיו הצעה ראשונית לשיח על מודל הפעולה הנכון להגיב לשינוי שהביאה מהפכת GenAI לחיינו.


🪷בפרק השלישי, 'כך נשפיע על המציאות', נציג מספר דוגמאות למיזמים חדשניים של אנשי ונשות חינוך מהשטח שפתרו בעיה בוערת כדי להיטיב עם הילדים שלכם באמצעות כלי בינה מלאכותית. המיזמים פותחו במסגרת קורסים קצרים בשם "בינה בכיתה" בשנים תשפ"ג ותשפ"ד. הקורס, שבמרכזו עמדו פיתוח אוריינות בינה מלאכותית בהקשר הפדגוגי, התבסס על המתודה 'חשיבה עיצובית', בשילוב כלי חשיבה יצירתית, חשיבת עתידים ויזמות. המיזמים שהוגשו בסיומו נהגו ופותחו מתוך זיקה לערכים, לעקרונות ולמיומנויות שהוגדרו קודם בספר זה. באמצעות הפעלת כלי מחקר מתקדמים על הממצאים שנאספו מהלמידה בקורס, נבין איך הפכו המורים למובילי חדשנות בעידן הבינה המלאכותית, וכיצד הם עשויים להשפיע על ארגון מורכב כמו מערכת החינוך ועתיד הילדים של כולנו. נכיר את האופן בו הוצבו אתגרים למשתלמים ואיך הגישה, מהלך ותכני הקורס אפשרו להם להצליח ולייצר מאה מיזמים פורצי דרך ורלוונטיים לעצמם ולתלמידיהם לאחר שלושה חודשי למידה בלבד. אם ניקח את זה לעולם התעסוקה של כל אחד מאתנו, ייתכן שיש לנו כאן לפחות מודל בדוק אחד שתוכלו ליישם כדי לפתור בעיות בסביבות מורכבות באמצעות כלי הבינה המלאכותית ולהשפיע על המציאות.


🌸בפרק הרביעי, 'מה בעשור הבא?', נתוודע לתחום שנקרא 'חקר עתידים' המשלב חשיבה מערכתית עם טכניקות לחיזוי וניתוח מגמות. חקר עתידים מתמקד בבניית תרחישים לטווח של כעשור, מתוך הבנה שזהו פרק זמן המאפשר לשינויים משמעותיים להתגבש ולהשפיע על מערכות, קהילות וחברות. תפקידו אינו לשמש "מגדת עתידות", אלא, כפי שטען פיטר שוורץ, מחלוצי התחום, "תרחישים הם כלי לסדר את תפיסותינו לגבי עתידים חלופיים שבהם ההחלטות של היום עשויות להתממש". לצד הסבר על אופן בניית התרחישים, נבחן את המשברים במערכות החינוך וההורות ואת הכוחות הטכנולוגיים החזקים שעולים בעידן הנוכחי. בהמשך, נציג כדוגמה, לצורך העשרת הדיון, ארבעה תרחישים הקשורים במשברים ובכוחות הללו: קריסה (Collapse Scenario), שינוי מוגבל (Constraint Scenario), צמיחה (Growth Scenario) וטרנספורמציה. בהקשר החינוכי, השימוש במתודת חקר עתידים מאפשר למחנכים, להורים ולקהילה לדמיין ולהתכונן למגוון אפשרויות - החל משילוב טכנולוגיות חדשניות ועד לשינויים בגישות חינוכיות בבית-הספר ובבית, תוך הכוונת הילדים לחיים מאושרים, לביטחון אישי, חברתי וכלכלי.


אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן.


בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה בכל נושא שנמצא בפוסטים הרבים באתר זה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.




Comments


bottom of page