דיוויד גריפין הוא עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק.
How photography connects us - David Griffin
דיוויד מציג את הרעיון
שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש
מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם.
לדוגמה, הסיפור שלו מציל את בנו מהתנגשות
במזח בעת שנסחפו בפתאומית בים.
באותו רגע גריפין מספר שהוא 'ראה' לפרטי פרטים את כל הסצינה
והיא השתמרה בזיכרונו יחד עם אותה עוצמת רגשות (פחד).
אם הישרדות היא צורך אנושי- גם אסתטיקה היא צורך אנושי.
הצילום בעצם מאפשר 'להקפיא' מצב ולאפשר לאדם להתבונן בו.
ולאחר מכן לספר סיפור- האם לא זהו האופן בו אנחנו לומדים? מספרים סיפור....
היכולת לייצר מסגרת ולתפוס את הרגע כדי לתעדו בעין המצלמה
מפותחת יותר אצל אנשים שמייחסים לנושא חשיבות
(צלמים מקצועיים/ חובבים).
והסיפורים שאפשר לספר עם תצלום איכותי מרשימים יותר
ונשארים בזיכרון זמן רב יותר
בגלל האיכויות האסתטיות שלו.
אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה
שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק.
דיוויד הוא מומחה בנושא זה.
רוב האוכלוסייה אינה מומחית בצילום,
אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית.
עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת?
כדי לדבר על נושאים כמו- היסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד..
האם אנחנו עדיין מחפשים תצלומים בגוגל???
נכון, הרבה תצלומים יכולים 'לעשות את העבודה'
של הצגת נושא לימודי (ובאמת קל לחפש בגוגל...).
אבל רק מעט תצלומים שתמצאו שם מהווים דוגמה ומופת לאסתטיקה.
תצלומים בעלי הקומפוזיציה המושלמת, הצבעוניות המהממת
שבאמת ימשכו את תשומת הלב של כל מתבונן.
(ויקדמו זכירה דרך חיבור רגשי אל הסיפור ואל התצלום גם יחד).
היום אנחנו כן יכולים להתאמץ עוד טיפה ולהביא לכיתה
את תצלומי המופת.
למה?
למה זה חשוב שמורה יתאמץ להביא דווקא תצלומי מופת?
אמרנו כבר- כדי לקדם זיכרון של המידע,
וגם- כי אנחנו צריכים להתחיל לראות ב'אסתטיקה' ערך.
אסתטיקה אינה 'מותרות' בעידן התפוצצות המידע או בעידן הוויזואלי.
נושא חשוב נוסף-
על-ידי הצגת דוגמאות מופת לצילום ודיון בהן
התלמידים יכולים לפתח יכולת צילומית.
להבין מהי קומפוזיציה טובה באמצעות צפייה בתצלומי בעלי חיים
להבחין בהרמוניה צבעונית באמצעות צפייה בתצלומי נוף
לערוך השוואה בין דמות לרקע באמצעות צפייה בתצלומי גינה אורבנית על הגג
להבין מהי תנועה באמצעות צפייה בתצלומי עגלה וסוס דוהר
וחוץ מבחירת תצלומים על-ידי המורה...
מה עוד ניתן לעשות?
להנחות את התלמידים לבחור תצלומים לעבודותיהם בביקורתיות
להנחות את התלמידים לצלם מתוך הבנה (הצגת 'אוריינות צילומית')
בעידן בו לכל תלמיד יש מצלמה בטלפון הנייד,
ניתן לייצר משימות הערכה הכוללות צילום
ולבקש הוספת תצלומים לעבודות טקסטואליות
למצגות בתוכנות שונות,
לייצר אלבומים או תערוכות פיסיות וגם וירטואליות
מתצלומים שהתלמידים צילמו בעצמם.
חשיפה מתמשכת לתצלומים איכותיים מפתחת 'טעם'.
בדיוק כפי שחשיפה מתמשכת לספרות טובה מפתחת 'טעם'.
ב'טעם' אני מתכוונת ליכולת לבקר את הצורה - הספרותית או הצילומית
של המידע.
בעידן התפוצצות המידע יכולת כזו או 'טעם' יכולים להיות יקרי ערך.
הם יסייעו לאזרחי העתיד
(היום התלמידים בכיתות שלנו)
לבקר (מלשון 'ביקורת') בשבריר שנייה תצלומים.
והם פוגשים כמה מאות כאלה בכל יום.. אם לא יותר.
פוסטים נוספים שכתבתי בנושא צילום-
פעילות לבניית תערוכת צילומים דיגיטלית- דגם פקאן-לימון בסגרת דגמי הגלידה ללמידה היברידית שפותחו ביחידה לאוריינות דיגיטלית- משה"ח.
לקריאה נוספת אני מאוד ממליצה לעיין -בבלוג של ד"ר שלמה אברמוב.
ד"ר שלמה אברמוב ז"ל היה מומחה בצילום ובאוריינות חזותית.
אני רוצה להביע את צערי העמוק על לכתו של איש יקר, צלם מוכשר,
הוגה, מורה פעיל מאוד ומומחה בתחומו.
יחסרו לי מאוד השיחות עימו על נושאי האוריינות החזותית.
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21.
コメント