מדוע ואיך לייצר הרבה קשרים במוח הלומד?

הסרטון הזה מתאר כיצד המוח של הילד בונה קשרים טוב יותר ומהר יותר

באמצעות אינטראקציה עם העולם ואיתנו וזקוק לנו כדי שנעזור לו.

הסרטון הזה נוצר על-ידי "Let it Ripple: Mobile Films for Global Change" כדי לעורר אותנו לשינוי.

במקום לחשוב על המוח כעל מכונה או מחשב

חושבים על המוח כעל רשת האינטרנט.

בסרט אומרים לנו שבמוח של מבוגר יש פי 3 יותר קשרים לעומת הקשרים ברשת האינטרנט

אבל- שימו לב....

לילד יש פי 10 יותר קשרים בהשוואה לרשת האינטרנט כולה!!!!

יש כאן שני דברים שאני רוצה להצביע עליהם-

1. שימוש במטאפורה על משהו שידוע לנו כדי להבין תחום לא ידוע- המוח

המטאפורה הזו של המוח כרשת אינטרנט מאפשרת לנו לחשוב על המוח.

ולהשוות בין מה שאנחנו מכירים כרשת עשירה מאוד בקשרים- למוח

זה גורם לנו בוודאי להעריך את המוח המופלא שלנו יותר

2. ההשוואה בין מוח מבוגר למוח הילד.

השוואה זו, לטובת מוח הילד, אומרת לנו בעצם שהאפשרות שלו ללמוד טובה יותר,

משום שלמידה הינה בנייה של קשרים במוח (ולא רק הוספה של ידע). 

(ככל שיהיו הקשרים חזקים יותר- הלמידה תהיה משמעותית יותר)

אז מהי הדרך הטובה ביותר לפיתוח המוח של התלמידים שלנו?

ובכן, לפי הסרט-

לקיים איתם מגוון גדול ככל האפשר של אינטראקציות.

למה אנחנו מתכוונים ב- מגוון?

לא ל'עוד מאותו הדבר' כמובן.

אלא לדברים שונים.

הלומד צריך להפעיל את כל החושים בלמידה? כן.

הלומד צריך לעסוק בפעילויות מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות במקביל? כן.

הלומד צריך לבנות ייצוגי מידע (שייצגו את הידע שלו) בעצמו? כן.

איך?

לספר סיפור, לרקוד ריקוד, לצייר, לשרבט, לשרטט, להתנסות, לצלם, לשנות, להמציא, 

לכתוב, למחוק, לכייר, לשחק, לשיר, לאייר, לפסל, לצייר מפה, לצייר מפת מושגים,

לצייר מפת חשיבה, לקפוץ, לנגן, לצחוק..

ולעשות את כל זה גם עם לומדים אחרים, ואיתנו המורים.

אנא זכרו כי חשיבה יצירתית , וגם למידה משמעותית

תתרחשנה רק אם יהיו שותפים בלמידה אזורים שונים במוח.

אם נרצה למידה משמעותית,

נצטרך להתמקד בה, בלמידה.

ולתמוך בה, בלמידה...

תפס את תשומת לבי פרט מאוד חשוב בסרטון.

הילד מתאים את הקשרים במוח לסביבה שלו במהלך חייו.

כלומר-אם ניתן לו ללמוד באופן מסוים (למשל- רק על-ידי שימוש במילים ומספרים)

הוא לא ידע כבר איך ללמוד באופנים אחרים (על-ידי שימוש במגוון גדול של דרכים חזותיות ותנועתיות למשל).

הוא פשוט "יקצץ" את כל המיותר, ויישאר רק עם מה שעבד בעבר.

הגמישות שלו אובדת עם השנים מחוסר אימון...תארו לכם!

נשמע נורא, לא?

אני מאמינה שהכנסת הייצוגים החזותיים חזרה לכיתה

ולמידה מתמדת ומושכלת באמצעותם

יחזקו את הקשרים האחרים במוח

אלה שלא קשורים במילים ובמספרים.

למה זה כל-כך חשוב?כי עולמנו הופך יותר ויותר חזותי בכל רגע (גם הכיתה וגם הסביבה הדיגיטלית).

הסביבות שלנו - בתקשורת, בתרבות, בחברה ובלמידה מאוד חזותיות.

למורים וללמודים גם יחד- הבנה מעמיקה בלמידה עם ייצוגים חזותיים

הכרחית בעידן של המאה ה-21

וחשובה על-מנת לא לאבד את הקשרים שנוצרים במוחות של תלמידינו (כיתה א').

סיפור קטן לסיום.

13 שנים לימדתי אמנות.

זו הייתה עבורי עובדה מוגמרת שככל שאני עולה בגיל הכיתות (ג' ואילך)

כך פוחתת היכולת של התלמידים ללמוד עם ציורים, לבטא באמצעות ציור או שרטוט

ועוד יותר מכך,

פוחתת המוטיבציה שלהם להתייחס באופן משמעותי לייצוגים בכלל.

הם הפכו בעיני ליותר מאתגרים בשיעורים שממוקדים ביצירתיות, בביטוי חזותי

וביכולת להבין ייצוגים בכלל.

יש לכם הסבר לזה?

פגשתם תופעה דומה בבית הספר שלכם?

אם נחשוב לרגע על החיים האמתיים,

בעצם, קריאה של שרטוט- כן יכולה לעזור לתלמידים שלנו בחיים....

ואולי זה נכון לעוד ייצוגים?

לרשותכם חוברת שכתבתי במיוחד עבורכם.

בהצלחה מורי המאה ה-21.