מפת מושגים מקדמת למידה משמעותית

פרופ' ג'וסף נובאק מרצה לסטודנטים אודות ההתפתחות והחשיבות של מפות מושגים המתמקדות בידע מאורגן שמאפשר מתן תשובה לשאלה.

ההרצאה הזו מחולקת לשני חלקים בני 8-9 דקות בלבד.

זהו קישור לחלק השני.

הוא אומר שהידע של הלומד מורכב ממושגים ומן הקשרים שביניהם

וטוען כי על ההוראה לעסוק בקידום היכולת של הלומד לבנות משמעות.

בניית משמעות כוללת עיבוד של המידע החדש ופרשנות שלו באמצעות הידע הקודם

ואז- ארגון של המושגים שנלמדו ברשת של קשרים שתאפשר ללומד נגישות לידע זה,

ותאפשר לו גם להשתמש בידע הזה במצבים חדשים.

פרספקטיבה זו על למידה מגיעה מתיאוריית הלמידה ההבנייתית, 

הטוענת שאנשים בונים את הידע שלהם בעצמם.

לפי התיאורייה הזו- אי אפשר לתת לאדם אחר ידע מאורגן, האדם צריך לבנות אותו בעצמו.

היא גם מראה שהידע של האדם משתנה לאורך הלמידה שלו.

כלומר, שינוי בידע הוא עדות ללמידה. 

נשאל: איך אפשר "לראות" שינוי בידע של התלמידים שלנו? 

האם מבחן עם שאלות סגורות "יעשה את העבודה"? 

האם מפת מושגים טובה למשימה הזו?

מיד ננסה לבחון שאלות אלה.

פרופ' נובאק טוען שהאופן בו הלומד מארגן את המושגים שנמצאים אצלו וקושר ביניהם

משפיע על המשמעות שהוא בונה מהמידע.

לכן, מפת חשיבה היא כלי רב עוצמה ללמידה של מושגים ולבנייה של קשרים ביניהם,

אך היא רק דרך אחת לביטוי של ידע של אדם. היא לא מתאימה, למשל, אם רוצים להסביר לאדם כיצד להגיע ממקום אחד לאחר (אז נשתמש במפת דרכים כלשהי). 

מפת מושגים מתאימה למטרות למידה של מושגים (חלקים משמעותיים של תכנית הלימודים שלנו נכנסת בקטגוריה הזו).

מפת מושגים מאפשרת חיבור בין מידע חדש לידע קודם- ובכך כוחה.

היא לא מאפשרת רק שליפה של ידע קיים או מציגה את האופן בו הוא מאורגן,

אלא גם משתמשת ב"שקיפות" הזו של ארגון המושגים כדי לעבד פנימה ולארגן בתוכו את פריטי המידע החדשים שנלמדו זה עתה.

כפי שכבר הבנתם- עבודה עם מפת חשיבה דורשת זמן, סבלנות ושליטה במיומנות.

אם מתבוננים במפת המושגים שנובאק מציג, אפשר לראות שהיא היררכית, והיא מקדמת מענה לשאלה.

הסיבה לארגון ההירכי היא רצון לארגן באופן דומה לזה שהמוח מארגן.

שככל שידוע לנו, ממחקרים של פסיכולוגים קוגניטיביים על האופן בו המוח מארגן מידע,

המוח לא מארגן ידע (תימה/ נושא/ מושג) בצורה ליניארית (בקו) אלא בצורה היררכית (במרחב).

שימו לב,

מפת החשיבה מתחילה בשאלה "מהי מפת חשיבה" אפילו שמילת השאלה לא מופיעה.

המפה כולה היא תשובה לשאלה שמוצגת במלבן העליון.

המילים על הקווים הן מילות הקישור שמאפשרות לבנות משפטים שלמים.

אם נכתוב את המשפטים יהיה לנו מושג על הנושא שבו עוסקת השאלה.

כך בנויה מפת מושגים, וכך היא מאפשרת התעמקות בחשיבה על הנושא.

תסכימו איתי שלא ניתן לבנות מפת מושגים כשאין ידע קודם,

אבל,

אם במהלך למידה הלומד מנסה לבנות מפה כזו, והוא מיומן בכך, הוא יצליח לאתר מהם הנושאים שאין לו עדיין ידע עליהם ויחפש את המידע.

חישבו על מפה כזו בהקשר של שאלות חקר.

הצעה לתרגיל בכיתה- 

עשו זאת אתם תוך בניית מפת מושגים על-פי ההוראות הבאות-

•בחר שאלה ממוקדת אחת

•אסוף מחסן של מושגים ורעיונות הקשורים בשאלה ורשום אותם בצד •הנח את המושגים בסדר היררכי על הדף מתחת לשאלה המרכזית (עדיף לכתוב על פיסות נייר גזורות) •קשר את המושגים בקווים, אפשר גם בחיצים •ניתן לעשות עוד חיבורים בין מושגים נוספים שאתה רואה לנכון •אפשר להוסיף מילים על הקווים שמייצגים את היחס בין המושגים (למשל: "מצריך", "לעבוד עם", יוביל אל", במהלך"..).

אני מאוד ממליצה,  לאחר שתרגלתם בעצמכם על מגוון נושאים, ואתם חשים ביטחון בהפעלת המיומנות, ממש עכשיו בשיא שנת הלימודים לעשות את התרגיל עם התלמידים שלכם בכיתה.

בהתחלה, לשם תרגול הכלי אני ממליצה לעשות אותו על מושג מוכר ובנושא שחביב עליהם.

עם שכלול המיומנות תוכלו להגיע גם לנושאי הלימוד שלכם.

איך תקדמו את הלמידה של התלמידים בכיתה בצורה הטובה ביותר?

1. בנייה של מפת המושגים לאורך הלמידה בנקודות זמן שונות

2. שיח על מפות המושגים בקבוצה או בשיחה בין תלמיד ומורה

3. תלו את מפות המושגים השונות בחלל הכיתה והחליפו אותן בחדשות עם התקדמות הלמידה

זו תהיה עדות ללמידה שהתקיימה.

4. אספו את המפות של כל תלמיד לפורטפוליו וקיימו עמו שיח בשעות ההוראה הפרטנית על המפה שיצר

אתרו את הנקודות שיסייעו ללומד להתקדם. 

יש לכם דרך חדשה לראות מה התלמיד למד מהשיעור ולסייע לו להתקדם.

בזמן העבודה על המפה עודדו את התלמידים ללא הרף. להרחבה- קישור למאמר של נובאק וקאנה

חשוב מאוד להבדיל בין מפות מושגים למפות חשיבה. בעוד מפות חשיבה (כמו שמציג טוני בוזן) מקדמות מאוד היזכרות בידע שיש ללומד, דרך בנייה חזותית של מערך הקשרים והנושאים (תימות) שבהם הידע שלו מאורגן (זה אישי מאוד לכל לומד- סובייקטיבי), מפות המושגים ממוקדות בשאלה ומאפשרות ארגון הידע שנאסף סביבה. היא משמשת הכנה לכתיבה של טקסט, אבל יוצרת ארגון היררכי המקדם את הפריסה המושכלת של הנושאים הקשורים בו. במובן זה מפת מושגים יכולה להיות עדות למומחיות ושליטה בתחום השאלה או התפתחות לקראת מומחיות כזו. ולכן, השליטה בה מתאימה להיות מיומנות חשובה מאוד במאה ה-21. בהצלחה מורי המאה ה-21.