בפוסט הזה אנסה לתאר-
מה היתרון של הצגת מידע באמצעות צילום (ייצוג אייקוני)?
בתוך הקשר של מטרות הוראה-למידה
דרך שאלה זו אני מנסה לקדם בחירה מושכלת
של ייצוגי מידע עבור משימות הוראה-למידה שונות.
כלומר- אוריינות חזותית בפדגוגיה.
בחרתי נושא חביב- "אוכל" כדי להדגים הוראה באמצעות צילום.
משימת הלמידה: מהו המושג "אוכל"?
כמורה, הבאתי צילום אחד לכיתה.
ופתחתי בהזמנה לתאר את כל מה שמופיע בצילום (דנוטציה)
צילום
זו דוגמה לייצוג אייקוני- כלומר- דומה למציאות
אבל זו איננה המציאות אלא ייצוג שלה
כי במציאות יהיה אפשר להריח ולטעום את האוכל וכו'.
זהו ייצוג למושג "אוכל" שבחרתי.
היתרונות של הייצוג האייקוני הם-
דומה למציאות ומאפשר זיהוי מהיר של העולם המיוצג.
מעורר ידע קודם בקלות
אבל,
הצילום כולל גם פרטים נוספים שהלומד מפרש ומפיק מהם משמעות,
ולעתים מפריעים לו בביצוע המשימה.
וגם- הצילום איננו מופשט. זהו אוכל ספציפי, מזוהה.
(פרשנות- כנראה ארוחת צהריים המונחת על צלחת לבנה מעוטרת,
כשליד הצלחת רואים חלקי כלי אוכל נוספים המרמזים על
שולחן ערוך ליותר מסועד אחד).
אם אני רוצה ללמד את המושג "אוכל" והשתמשתי בתמונה
הרי שהבאתי דוגמה למושג ולא ייצוג מופשט שלו.
אם רציתי ללמד על המושג המופשט אבל הבאתי אוכל בהקשר של ארוחת ערב,
הרי שהתלמיד ינסה לקשור בין המושג לבין ההקשר,
ולא יהיה ער לכך שהמושג יכול להיות הרבה יותר רחב.
צילום יחיד יכול לקבע את הפרשנות של התלמיד
האם "אוכל" = ארוחת ערב על צלחת לבנה?
בעיה אחרת היא ממש הפוכה-
לעתים הלומד יתמקד בפרטים שאני כמורה לא שמתי אליהם לב,
ויפרש את התמונה באופן שונה ממה שהתכוונתי.
ייצוגים לעיתים מקבלים יותר מפרשנות אחת.
יש סכנה בהבאת ייצוג כזה לכיתה
אם המורה לא משלב אותו לתוך הקשר מתאים.
מה הפתרון?
תלוי במטרת ההוראה.
אפשרות אחת-
אם אני רוצה שהלומד יפרש רק את המזון על הצלחת,
אבחר בייצוג עם פחות פרטים, ואפחית ממנו את החפצים/ צבעים/ רקע
שיכולים למשוך את תשומת ליבו
ואינם קשורים למטרת ההוראה.
אפשרות אחרת-
להביא לשיעור המון תמונות בעלות מידע מופחת על המושג "אוכל".
והנחיה של הלומדים לעבוד אינדוקטיבית ולמצוא את ההכללה
ואז לקדם דיון לקראת אמירה כזו-
"לכל התמונות האלה מאפיין משותף- כולן מהוות מאכל לבני אדם".
ההכללה הזו תקדם את ההבנה של הלומד לגבי המושג המופשט
זו דוגמה פשטנית וקלה,
אבל קחו כל נושא מורכב יותר וקשה ללמידה ונסו שוב.
התיאור הזה מראה כיצד נכון להשתמש בצילומים בהוראה.
על-פי הדוגמה מתוארת- הזיהוי של הצילום יהיה מהיר
וההכללה תיווצר על-פי הכרות (ידע קודם)
שהייצוג יסייע להעלות מהזיכרון הארוך של הלומדים.
אז מתי עוד קיימת בעיה בשימוש בצילום עבור משימת למידה?
יש מקרים בהם העולם המיוצג לא יכול להיות מיוצג על-ידי אייקון!
פשוט כי זוהי תרכובת אורגנית ולא מוצר מדף בסופר-מרקט השכונתי...
לדוגמה- פחמימה, חלבון
אם רוצים לייצג "חלבון" ומביאים צילום של ביצה קשה על צלחת- האם זה ייצוג מתאים?
אם רוצים לייצג "פחמימה" ומביאים צילום של לחם פרוס בתוך שקית ניילון- האם זה ייצוג מתאים?
הסבירו יחד עם תלמידיכם- למה לא?
מצאו דוגמאות לטעויות כאלה בחומרי לימוד ובמצגות. איך תוכלו על-ידי הוראה אוריינית יותר "לתקן" את הטעות הנפוצה הזו?
רגישות ועירנות מצידנו המחנכים לייצוגים החזותיים הרבים והשגרתיים בהוראה והבנת תפקידם העצום בבניית המשמעות בלמידה יקדמו את ההבנה העמוקה של תלמידנו בכל תחומי התוכן.
בהצלחה מורי המאה ה-21.
コメント