פדגוגיה חדשנית בסביבה דיגיטלית- עד כמה זה מסובך?

שילוב כלים דיגיטליים בהוראה נראה כמו צו השעה בהרבה בתי-ספר בעולם וגם בארץ.

בפוסט הזה אעסוק בשתי שאלות:

1. מתי מדובר בחדשנות גם בפדגוגיה?

2. עד כמה זה מסובך ליישום בכיתות שלנו כיום?

נתחיל בשאלה הראשונה הנוגעת בחדשנות בעולם ההוראה, הלמידה וההערכה (פדגוגיה).

מוסכם שפיתוח מיומנויות המאה ה-21 חשוב ומכוון למציאות שלנו היום וגם מכין את התלמידים להתפתחות בעולם העבודה והלימודים בעתיד.

האם עצם פיתוח המיומנויות הללו מהווה חדשנות פדגוגית?

האם חדשנות פדגוגית היא נטישת המוכר ואימוץ שיטות חדשות לחלוטין?

בעולם המחקר בחינוך מתלבטים בסוגיה הזו לא מעט.*

שני תחומים נמצאים מעל לכל ספק בתיאוריה של הלמידה. הם לא צפויים להשתנות בקרוב, על אף כניסת הטכנולוגיה לחיינו.

התחום הראשון קשור במבנה של המוח האנושי והשני במומחיות ובידע הקודם של התלמיד בתחום הנלמד.

קודם כל, מעבר לכל ספק אנחנו יודעים שלמוח שלנו יש מבנה שמשפיע על תהליך הלמידה.

המבנה הזה כולל 2 אזורים מרכזיים- זיכרון קצר טווח (שם המוח מעבד מידע חדש המגיע אל הלומד) וזיכרון ארוך טווח בו הלומד מאחסן את המידע החדש באופן שקושר אותו למידע קודם.

את המידע הזה על הקוגניציה האנושית מכירה כל מורה שלמדה מהי פדגוגיה בגישה הבנייתית.

מורה כזו גם יודעת שכדי ללמוד הלומד צריך להפנות את הקשב שלו למיקוד בלמידה, רצוי שהוא יעשה זאת מתוך הנאה והנעה פנימית וישהה בלמידה זמן ארוך ככל האפשר כדי שתהיה לו הזדמנות גם להעמיק בה.

תיאוריות שונות גם מצביעות על הצורך לייצר משימות למידה המשלבות בעיות מהעולם האמיתי, לעודד תלמידים לחקור נושא, מצביעות על הצורך ליצור קבוצות לומדים, מעוררות שיח, משלבות משחק, משחוק ועוד.

החידוש שהטכנולוגיה מציעה לנו הוא בסביבות דיגיטליותללמידה בהכוונה עצמית, חקר בסביבה דיגיטלית, קורסי MOOC באנגלית מהעולם, מאות אפליקציות ליצירת תוצרים דיגיטליים, שימוש בתבניות מוכנות למורה לסביבה דיגיטלית ייחודית משלו, הקמת בלוגים ואתרים על-ידי התלמידים, בניית משחקים בתוכנת סקראטץ', מצגות, אמצעים ליצירת סרטונים, משחקים לימודיים, פרויקטים ללמידה שיתופית ברשת ועוד.

התחום השני מכיר בהבדל הקיים בין טירון לבין מומחה וגם הוא קשור בתיאוריות הלמידה שפותחו בעשרות השנים האחרונות. בעוד שלמומחה בתחום דעת כלשהו יש הרבה מאוד ידע קודם בנושא הלימוד. הידע הזה מאוחסן בזיכרון ארוך הטווח באופן מאורגן המאפשר גם שליפה קלה לשימוש מידי כאשר הלומד נתקל בבעיה מורכבת בעולם האמיתי. לכן, קל למומחה להיות יצירתי, לפתור בעיות ולהתקדם בלמידתו ללא סיוע של גורם חיצוני ולהיות תלמיד בעל מכוונות עצמית בלמידה. הוא יכול להשתתף ולתרום בלמידה בקבוצה, לעיתים קרובות מאוד הוא גם מצליח יותר במבחנים ועוד.

לעומתו, הטירון לא מחזיק בזיכרון ידע מאורגן בנושא הנלמד. להפך, מירב מאמצי הלמידה שלו מכוונים ליצירת המבנה המאורגן של הידע. הוא זקוק להרבה מאוד משימות המקדמות אותו בהתאם למה שהוא כבר הצליח ללמוד. הידע שלו נבנה במאמץ מכוון והוא זקוק להרבה עידוד ול"פיגומים" כדי לטפס לרמת מומחה. אם ניתן ללומד טירון משימת חקר או נבקש ממנו לפתור בעיה מהעולם האמיתי, ככל הנראה הוא  לא תמיד יצליח מכיוון שכאשר הנושא חדש לו לחלוטין הוא לא יוכל להביא פתרונות ולענות על שאלות כלל. הרבה אנחנו יודעים על למידה בשלבים, למידה מותאמת ומשוב תומך ומקדם- אבל בפועל זה קשה ליישום.

החידוש שמציעה לנו הטכנולוגיה הוא בליווי של הלומד באופן אישי בשלבים הללו בסביבות המספקות תרגול בתחומי הלימוד עצמם.

כך, נטען שהפדגוגיה איננה חדשנית במהותה אלא משתמשת באמצעים החדשים הקיימים בטכנולוגיה כדי להגשים את החלום של המורה- להיות זמינה לתלמידים שזקוקים לה בתנאים של כיתה גדולה והטרוגנית, באוכלוסיית תלמידים שחיים בעולם הוויזואלי-טכנולוגי עמוס הגירויים שלנו כיום.

נסכם את התשובה לשאלה הראשונה- 

החדשנות בפדגוגיה הדיגיטלית נשענת על עשרות שנים של מחקר בחינוך. לא מדובר בהמצאת הגלגל. כדי להעצים את היכולת של המורה המבקשת לפתח את ידע התלמידים מ'טירונים' ל'מומחים', הכלים והסביבות הדיגיטליות עומדות לרשותה כבר היום. ברובן- במימון בית הספר או משרד החינוך.

שימוש מתאים בסביבות הדיגיטליות בלמידה מקדם פיתוח מיומנויות דיגיטליות רבות, אך לא את כולן...

במענה לשאלה שניה- עד כמה זה מסובך ליישום בכיתות שלנו היום?

זה לא מסובך.

אני טוענת שהכל תלוי בתמיכה של בית-הספר במורה ובמכוונות של המורה לערוך שינויים בשגרת ההוראה ולהתאים אותה לאמצעים החדשים שניתנו לו. 

לכאן צריכים להתגייס גם ההורים, גם התלמידים וגם כל הסגל המקצועי של בית-הספר. 

היום ניתן ליישם את הגישה התיאורטית שמצביעה על יתרונות המורה כמנחה, מומחה בלמידה.

כדאי להרחיב על כך בקריאה על השינויים שניתן לעשות כבר עתה בבית הספר שלכם- בפוסט הקודם שלי

בו הרחבתי על הקמת:

• מעבדות במקום כיתות

• מרחב מייקרים במקום סביבה מוזיאלית

• מרחב פרסום ציבורי במקום קלסר עבודות

• מרכזי יעץ של מאמני למידה במקום חדר מורים

קל לי בדיגיטלי: אתם יכולים לקבל השראה מפוסטרים-מערכי שיעור המשלבים כלים דיגיטליים שעיצבנו בצוות של משרד החינוך עבורכם. תוכלו גם להירשם לקבוצות הוואטאפ שלנו לקבלת הפוסטרים החדשים ישר אליכם לטלפון הנייד. או לצפות בשידורים הקודמים שלנו בהם הסברנו איך משתמשים...

לדוגמה- דגם הוראה דיגיטלי לפיתוח יכולת פתרון בעיות

לדוגמה- סיפור מנצח- דגם הוראה דיגיטלי לפיתוח אוריינות מידע

לכל "קל לי בדיגיטלי" הקודמים

אני גם מזמינה אתכם לצפות בסרטון הרצאתו מעוררת ההשראה של ד"ר יורם הרפז מ-2012:

חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21.

*הטקסט בפוסט הזה על מחקרים בלמידה נשען על המאמר הזה. למיטבי לכת שבין הקוראים כאן.

כרגיל, אשמח לקבל תגובות על הרעיונות הללו כאן בבלוג.

בהצלחה מורי המאה ה-21.